יורם אהרוני | פיסיולוגיה | 16/06/2025

שמירה על רמת כושר אירובי או עלייה בכושר קשורים לפחות אשפוזים כתוצאה מאירועי לב

תקציר מחקר שבוצע בשוודיה

שיטת המחקר

91,140  נבדקים (41.5% מהם נשים) עברו בדיקה תת-מרבית על אופני כושר (מבחן אוסטרנד) לחיזוי צריכת החמצן המרבית (צח"מ). הם עברו שוב אותה בדיקה כעבור מספר שנים. בהתאם לתוצאות שתי הבדיקות סווגו הנבדקים בדיעבד לשלוש קבוצות: א) "יורדים בצח"מ" – אלה שהצח"מ שלהם ירדה ביותר מאחוז אחד בממוצע לשנה בבדיקה השנייה; ב) "שומרים על הצח"מ" – אלה שהצח"מ שלהם בבדיקה השנייה הייתה  אחוז אחד מעל או מתחת בממוצע לשנה מהערך בבדיקה הראשונה; ג) "עולים בצח"מ" – אלה שהצח"מ שלהם  בבדיקה השנייה היה גבוה ביותר מאחוז אחד בממוצע לשנה מאשר הערך בבדיקה הראשונה.
החוקרים עקבו אחרי הנבדקים עד האשפוז הראשון בבית החולים, המוות או תאריך סוף המחקר (סוף שנת 2019). הזמן הממוצע בין שתי הבדיקות של חיזוי הצח"מ היה 3.2 שנים. זמן המעקב הממוצע לגבי אשפוז בבתי חולים היה 7.8 שנים. השנה המוקדמת ביותר בה נערכו המבדקים שהנתונים שימשו למחקר זה הייתה 1986.
קבוצת אלה שירדו בצח"מ שימשה כנקודת ההתייחסות לגבי סיכויי האשפוז של שתי הקבוצות האחרות.

תוצאות

תיאור של הקבוצות בבדיקה הראשונה מופיע בטבלה מספר 1. הסיווג לקבוצות צח"מ (נמוך, ממוצע וגבוה) היה בהתאם לנורמות מקובלות והתחשב בגיל ובמין של הנבדקים.
 

טבלה מספר 2  מביאה את הירידה בסיכוי לאשפוז, יחסית לאלה שירדו בצח"מ
    

ממצאים עיקריים

•    במהלך תקופת המעקב, 14,188 נבדקים אושפזו בבתי חולים מסיבה כלשהי, 6709 אושפזו כתוצאה מבעיות לב ו-1365 נבדקים מתו.

•    עבור נבדקים בעלי צח"מ נמוך ששמרו על אותה רמה של צח"מ לא נצפתה הפחתה בסיכון לאשפוז יחסית לאלה שירדו בצח"מ.

•    אלה שהיו בבדיקה הראשונה בכושר נמוך ועלו בצח"מ בבדיקה השנייה היו להם סיכון מופחת ב-14% לאשפוז בשל בעיות לב, יחסית לאלה שירדו בצח"מ.

•    אלה שהיו בבדיקה הראשונה בעלי צח"מ "ממוצע" היו להם 13% פחות אשפוזים בגלל מחלות לב אם שמרו על הצח"מ או עלו בה, יחסית לאלה שירדו בצח"מ.

•    אלה שהיו בבדיקה הראשונה בעלי צח"מ גבוה  לא היה להם סיכון מופחת לאשפוז אם שמרו על אותה רמה אבל אם הם עלו עוד בצח"מ הסיכוי שלהם לאשפוז ירד ב-12%.

•    עבור נבדקים שהיו להם כבר אשפוזים בבתי חולים, שמירה על רמת הצח"מ הביאה לירידה של 14% בסיכוי לאשפוז נוסף ועלייה בצח"מ הביאה לירידה עוד יותר גדולה בסיכוי לאשפוז בגלל בעיות לב, ירידה של 20% בסיכוי.

•    אלה שהיו בכושר נמוך בבדיקה הראשונה ושהיו להם אשפוזים קודמים, הייתה להם ההפחתה הגדולה ביותר לאשפוז נוסף אם שיפרו את הצח"מ.

•    החוקרים מציינים כי שמירה על רמת צח"מ עם העלייה בגיל משמעותה בעצם שיפור בכושר מאחר שבדרך כלל נצפית ירידה בצח"מ על העלייה בגיל. כדי לשמור על אותה רמת של צח"מ צריך לשמור על אורח חיים פעיל וכדי לעלות בצח"מ עםהעלייה בגיל צריך לבצע עלייה גדולה בכמות או בעוצמה של הפעילות הגופנית.

•    בכל אוכלוסיית הנבדקים היו כאמור בתקופת המעקב 6709 אשפוזים בשל מחלות לב ו-14,188 אשפוזים מכל סיבה שהיא. לפי החישובים של החוקרים, בכל הנבדקים ששמרו על הצח"מ או העלו אותה, נמנעו 428 אשפוזים בשל מחלות לב ו-746 אשפוזים בסך הכל.  אם מיישמים את הנתונים לכל אזרחי שוודיה מדובר על 10,800 פחות אשפוזים בשל מחלות לב ו-61,000 פחות אשפוזים מכל סיבה שהיא.

מקור:

Frida Griffin, Elin Ekblom-Bak, Daniel Arvidsson, Sofia Paulsson, Mats Börjesson, Maintaining or increasing cardiorespiratory fitness is associated with reduced hospital admission rate, European Journal of Preventive Cardiology, Volume 31, Issue 4, March 2024, Pages 436–444, https://doi.org/10.1093/eurjpc/zwad367

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.